יענקלה שריר / שבוי |
כשהלכתי בשדה,
כשחיפשתי לי פרחים,
ראיתי עלי כותרת יפים ומגוונים
עלים מיוחדים
בשלל צבעים
שאת עיני שבו
אך את ליבי אף אחד לא הקסים.
וכאשר ניתקלתי בו
בצבעוני ללא הדופי
עיני ראו אור
אך ליבי נפל בשבי,
כבול לגבעולו
מול כל תפארת השדה.
הוא לא יודע מעשיו
כי אותי, הוא לא רואה.
לאחר שהתחמקתי מהפרח הגדול,
המשכתי לטייל, אך חשדתי בכל.
ורק לאחר שרחרחתי בכמה כותרים,
גיליתי כי אני חולם,
ולעד אשמור לו אמונים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|