והחיוך ההוא האינפנטילי
עולה לי כל הזמן בחושך וביום
היה זה סתם חיוך דבילי
שהתאבון ממנו גבר  פתאום.
זה כמו שלשה ימים לפני תחילת החודש
שפתאום בא לך לטרוף,לקרוע,לזלול
וצחוקים שעברו זמנם בדרך
אפשר לשים אותם בארכאון.
ושוב אליי עפות
המעטפות הצהובות
בכלל לא מרגיעות,
יותר מבלבלות.
יש מהם ריח של עגבניות רקובות.
הם כמו קללות ערביות
את כל האכזבות הן מכבות.
ומה שכן נשאר
זאת הבנה קטנה
שאין מיוחדים
שסתם זאת המצאה שלי..
פנטזיה....
שיחקה אותה ביולי.
פנטזיה שלי השתוללה...

עכשיו הבנתי בול את כל מה שאתה
אתה פשוט מאוד
אוהב רק מין
מין חזירי כזה אתה אוהב.....

בכלל לא מר לי שתבין
אני אפילו גם צוחקת מעצמי
שכך נפלתי וחשבתי התאהבתי אז..
עכשיו הסרת את שקית הניילון מעליי
שכל כך חנק ולא נתן לנשום
אל תחפש יותר דרך אליי
אני אגיד לך היום שלום,שלום.