רעות רון / אילתורים על ניטשה |
הוא החל לצחוק.
חיוך עצוב
על פיו הבלתי-נראה נוצר.
כשנמאס לו לדבר,
הוא החל לשתוק.
למרות שהיו לו
עוד דברים רבים לומר.
הוא התמוסס בדם,
הוא נאכל באש,
הוא התפוגג בתמרות עשן.
ואיתו -
כלו הצדק, האמת.
כל בריאתו נותרה לבדה.
אלוהים כבר מת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|