רן קל / נשמה מתפוררת |
לבדה מרחפת,
כמו עלה שילד תלש,
לראות אם אוהבת או לא.
עננה לבנה נעה אנה ואנה,
מאין רוח,
כמו כבשה לבנה שברחה לה,
בלי דעת לעדר לחזור.
כך הרוח שניתקה מהגוף,
מפוררת עצמה לדעת,
ביקום אינסופי וקר,
ואנחנו בריק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|