היה לי חדר קטן,
שכשנכנסים אליו לא רואים כלום, כי יש חושך.
החדר היה ריק לגמרי, מלבד לגיליון נייר לבן ועליו עפרון.
יד אחת לקחה פעם את העיפרון ושרבטה עליו מילה אחת.
לפתע, כמו חזר החושך למאורתו,
וכנגדו התעוררו קרני השמש.
הואר החדר והתמלא צחוק וריקודים.
וכל העצב שהיה לי נעלם כלא היה,
אבד, בחור השחור שאכלס פעם את נשמתי
ועכשיו הייתי מאושר.
כי ראיתי את המילה על גיליון הנייר הלבן,
המילה שהדיחה את החושך והחזירה את האור.
ארבע אותיות קטנות ויפות שהרכיבו שלם יפה עוד יותר
נעמה
ועכשיו הייתי מאושר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.