|
לפעמים את חמה.
את מרגישה
את מגזימה
את כועסת ואוהבת
את בוכה או צוחקת,
את צועקת,
ואת חיה.
את מחבקת אותי
ומשתפת אותי בחייך.
ולפעמים את קרה.
את אדישה לסביבה את אדישה אלי.
מבטך חלול.
את לא בוכה ולא צוחקת
את שקטה
לא פוצה מילה.
ידייך שלובות
פיך קפוץ
את אטומה כלפי.
את כמוני.
את אמי. |
|
|
אני זוכרת את
הימים הטובים,
כשהייתי צעירה.
לא הייתה יצירה
במדינה שלא עברה
אצלי, אבל היום,
עם האינטרנט
שלהם וכל
הטכנולוגיה, יש
להם אחת חדשה
וכולם שכחו
ממני...
עצוב לחשוב
שהחליפו אותי
בחדשה.
מיומנה של במה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.