יום אחד כשהלכתי ברחוב ראיתי מראה
היא היתה ארוכה ועגולה בקצוות
כשהסתכלתי דרכה ראיתי את עצמי עומד באמצע הרחוב ומביט במראה
אותה דמות שהביטה במראה ראתה בה את עצמה והיא ראתה אותי
נפנפתי אליה לשלום וגם היא אלי
דיברתי אליה והיא דברה אלי
שאלתי אותה שאלות והיא ענתה לי , היא עזרה לי להבין מי אני
ואני מצדי עזרתי לה לראות מי היא
עמדנו זה מול זה למשך שעות ולמדנו רבות אחד מן השניה
כל אחד על עצמו
כשהייתי עצוב היא עודדה אותי וכשהיא היתה עצובה אני עודדתי
אותה

יום אחד כשהלכנו זה לצד זה משהו מהיר עבר לידי ונכנס בה
הוא ריסק אותה לחתיכות קטנות ולאחר מכן גרס את השברים לגרגרים
דקים שהתפזרו ברוח
באותו רגע התמותתי ונפלתי הייתי כלכך עצוב עד שלא יכולתי לעשות
כלום
בעוד שהתבוננתי באבקה מתנופף ברוח הדמות פנתה אלי
כשהבטתי בה ראיתי חפץ
זאת היתה מראה , אבל בניגוד לקודמת היא היתה שחורה צורתה היתה
מרובעת וזוויתית והיא הקרינה מן תחושה רעה שכזאת
כשעמדתי מולה והסתכלי בתוכה ראיתי איש מביט בה האיש היה לבוש
בשחורים ולא ניתן היה לראות את פניו מסיבה כלשהיא
לא הצלחתי להתרכז, האיש מצדו עמד גם הוא והביט בתוך מראה
היא אמרה לי כמה איש גרוע אני ודברים שליליים רבים לגבי אך
ידעתי שהם נכונים ולא היה טעם להכחיש אותם , אך לא הרגשתי עצב
למעשה לא הרגשתי כלום והייתי אחד עם המראה השחורה חפץ דומם .
שכבתי על הקרקע וראיתי קרינה שחורה גלית שכזאת יוצאת מעלי במן
פעימות קבועות ונעימות
לא הרגשתי פחד ולא שום הרגשה אחרת. דממה