(לך)
1
"כבר שבוע אני נתקע
בקירות", אמרת,
"ושופך תכולתן של כוסות על שטיחים
יקרים, ובוהה
בחלל ונשאב לתוכו
ורואה בו אותך ונושק
לאושרנו ומתעצם מעומק הוויה
פשוטה כמו שיר."
2
בעיניים כלות מביט אתה
אל פתחה של מנהרת אופל זו,
ממתין לשדים שיצאו לעת ערב
לכרסם יסודותי הפריכים,
יודע היטב כי גלומה אני בהם
ממש כפי שהקורן הוא מיישותי ממש
כפי שמשמשים בי בערבוביה הגלים
והלחש, הזעק
והשחפים.
3
ביקשת לבלעני עד לבלי הותר
ראיה מרשיעה
("היה היו פה כנפיים, הן
ביקשו מוצא")
אניח לך לעשות כן.
משק יהדהד בך
משך כל השנים והתמורות ודברי הבלע
והכיסופין,
יקרא אותך לנדודים.
4
על מפתן הדלת הניח מחלק העיתונים
אותך למשמרת, ושחר ארגמני
העירני, אמר חוף,
מבטחים. |
