הוא שוב פעם נוגע בי, אמרתי לו לא, אני עושה את עצמי ישנה
שוקעת שוב בחלומות ריקים שלי.
הוא עזב לשתי דקות הסתובבתי, הוא חזר ממשיך ליגוע ממשיך לנסות,
לא מבין שכשעיני עצומות אני לא אענה לו, לא מבין את המשמעות של
מה שזה יעשה לי אח"כ, לא מבין לא.
הוא שוב יוצא הפעם הוא חוזר ועולה עלי, מתחיל  לגעת בחזי,
מתחיל להניע את חלקו התחתון, מוריד ידיו, מנסה להפשיט אותי
מהחולצה, מנסה ולא מבין שאני ישנה.
הוא מוותר כמעט ואז מתחיל ללטף את שיערי "את מתוקה מידי אני לא
יכול להפסיק", ואני צורחת בליבי וגופי מתנגד לו ועיני עצומות,
מחניקה דמעות מחניקה את הגאווה שלי, מושפלת, מטומטמת שכמותי.
והוא שוטר צבאי, והוא יודע שזה אסור והוא שוב עולה, הפעם מנסה
לפתוח את רגלי אני שוב מסתובבת והוא מסתפק בצד שלי, וממשיך
להניע את פלג גופו התחתון.
הוא נשכב עלי ומנשק את שפתי, מלטף את שיערי ואני בוכה מבפנים,
עדיין "ישנה", חושבת מה אני יכולה לעשות לבן זונה אחרי זה
בבוקר.
ואני רואה איך אני הולכת בבוקר לשמירה, מתעלמת ממה שקרה אתמול
בלילה, מתעלמת מהרגשות שלי, מנסה להדחיק, בוכה מבפנים ושותקת,
כי אני לא הייתי צריכה בכלל לישון שם אלא בחדר משמר.
ויודעת כי הוא יצא מזה,
והחוק היבש לא יירטב, אפילו לא מהדמעה של טוראית קטנה