אילן מויאל / ללא מסכה ותחפושת |
ובתהלוכת העדלידע נוריד מעלינו את המסכות,
נביט סביבנו ונבין שאין בעצם על מה לבכות.
הנה עוד אהבה כואבת מנסה
והנה נולדה לה עוד תiבנה חדשה
הימים האפורים יהפכו פתאום לזכרון אמיץ
ואולי נתבגר ולתוך עצמנו נעז ונציץ
ובתהלוכת העדלידע נפשוט מתוכנו את התחפושות,
נאהב את עצמנו ונילחם בכל אותם חששות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|