|
דוגרי,
יש לנו שתי סיבות לדאוג בחיים:
האחת- אם נצליח בהם כמו שרצינו ואם לא. אם נצליח אז אין לנו מה
לדאוג. אבל אם לא-
יש לנו שתי סיבות לדאוג בחיים. שוב:
אם לא נצליח ונהיה לפחות בריאים, או שלא נצליח ולא נהיה
בריאים. אם נהיה בריאים אז אין לנו מה לדאוג. אבל אם נהיה
חולים-
יש לנו שתי סיבות לדאוג בחיים:
אם נבריא, או שמא נמות מהמחלה. אם נבריא אז אין לנו מה לדאוג.
אבל אם נמות-
יש לנו שתי סיבות לדאוג בחיים:
או שנלך לגן עדן או לגהינום. אם נלך לגן עדן אז סבבה, אין לנו
מה לדאוג. אבל אם נלך לגהינום-
אנחנו נהיה עסוקים כ"כ בלהגיד שלום וללחוץ ידיים עם כל המכרים
שלנו, שלא יהיה לנו בכלל זמן לדאוג...
אז למה לעזאזל לדאוג??? |
|
|
גם כאשר אלוהים
שיחק בבובות בגן
העדן, כאשר הכל
היה תמים וטהור,
פתאום נכנס
למשחק נחש,
התעסק עם האישה,
הראה לה שיש
דברים אחרים
שאולי יגרו את
דמיונה לדברים
טובים יותר מגן
עדן, איזה
אדיוטי, מה יכול
להיות טוב יותר
מגן עדן? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.