אני לא יודע. לא יודע למה ולא יודע איך.
אני קם בבוקר לבי"ס, מתלבש והולך. ובבוקר, אני לא יודע מה
איתכם, אבל יש מין מנהג מוזר כזה שהיה לי מכתה ז' בערך...
כל הנישוקיי לחי האלה... מה זה בכלל? אנשים באים בבוקר,
ומנשקים אנשים בלחי. ואז מה? זה כזה דבר חסר טעם ושיגרתי כ"כ
שאני מגנה אותו שזה מוריד מערכו של הנשיקות. נשיקות זה דבר
נפלא... ואנשים עשו מזה איזה מין סמל מוזר וחסר משמעות. אם כבר
מנשקים, אז שיהיה עם רגש! אבל מה, יש לי חבר, שאותו כל הבנות
בבוקר מנשקות. אבל לא כי הן רוצות, אלא כי הוא חמוד. ואני
מודה, הוא קטן כזה ועושה מלא דברים שטותיים שגורמים לו להיות
חמוד. אבל רבאק, מה הדבר הזה??? כל הבנות ללא יוצא מהכלל
מנשקות אותו. הם מנשקות אותו כ"כ הרבה, שאני כבר מרגיש בפנים
מגעיל בשבילו. לא שזה מזיז לי או שאני מקנא או משהו, כן?
כי בסך הכל לי זה לא עושה כלום. אז ינשקו אותי, אז מה? זה
במקום להגיד בוקר טוב? אני מעדיף שיגידו לי בוקר טוב שמוליק,
ואז נדבר על החיים ומה שהיה ומה שיהיה. אבל לא שכבר מתוך חובה
ושגרה יבואו אליי ויביאו לי נשיקה. אני בטוח שגם לכם יש את
התופעה הזו בבית ספר. לכולם יש. אבל מה, אף פעם לא חשבתם שזה
מוזר? כמו שלפעמים אתם מסתכלים במראה ואחרי כמה דקות אתם לא
מבינים מה עומד מולכם מי אתם ולמה בכלל? אז לי יש את אותה
הרגשה לגבי כל הנשיקות האלה...
זה כמו שמי שמנשקים אותו- נמצא ברמה טובה יותר כביכול ממי שלא
מנשקים אותו. אבל זה לא נכון! אוף!
וזהו די נמאס לי.
תחשבו על זה.