New Stage - Go To Main Page

שירי בר
/
אובדן 3

אני זוכרת את אותו יום שישי,
קבענו אצלך בבית, עם אמא ואבא, וידעת שאני אבוא, גם ביקשת.
"שירי, אל תגיעי לסבתא, תגיעי ישר לפנימית ה', חדר 5, סורוקה,
סבתא שם"
ככה אמא אמרה לי בטלפון.

אני ידעתי שזה יבוא, אני הרי הכנתי את עצמי בערך שנה וחצי לזה.

נו אז מה אם הכנתי? טיפשה שכמוני מה חשבתי שזה לא יכאב?
בטח שזה כאב, כאב ועוד איך, וזה אפילו לא מפסיק לכאוב למרות
שהזמן עובר בנתיים.

וביום שישי הראשון אחרי שכבר היית במקום שכולו טוב, ישבתי
בעבודה מתחילה לחייג את מספר הטלפון שלך,.... 08-62
מה אני דפוקה????

אבל אני רק רוצה להגיד שבת שלום ושאני אוהבת אותך ואני אבוא
לבקר כשאני אהייה בדרך להורים, אבל אין טלפון לאלוהים, אני
רוצה להגיד לו שזה נורא לא פייר שדווקא את שהאמנת סבלת כל-כך
והלכת דווקא עכשיו לפני שהספקת לראות מה שרצית...

אם יש דבר שאני שמחה, עם כל הכאב, שלא ראית את העיניים הכבויות
של אבא. אבא יתום. אבא עצוב. אבא בוכה.

סבתא, אני זוכרת הכל,

ומתגעגעת.
ואוהבת
שירי.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 22/2/02 3:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שירי בר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה