|
אולי מחר לא תשקע השמש
וגם המים לא יבריקו
אני לא אסתנוור
ואת לא תלכי
אולי נביט זו על זה
ונדע
ואולי החיים ימשיכו
ואז נישאר כמו
תמיד
ואולי בעצם אני מוביל לשומקום
והיופי הוא בעצם
ציפור שפורשת כנפיים
אל עבר ארצות
הצפון הרחוקות
והמילים הן הבל פה
שמתפוגג ברגע |
|
|
שני כרישים
נפגשים. אומר
האחד לחברו:
"שמע, אתמול
בלעתי צוללן.
דווקא היה טעים,
אבל היום יש לי
צרבת וגזים".
"מטומטם!", גוער
בו הכריש החבר;
"צריך לקלף אותם
קודם!". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.