זה מדהים כמה אנשים דומים לציפורים
נולדים בתוך קליפה, מתבשלים בה עד שהם מוכנים לצאת
עד שיסכימו לראות את העולם כמו שהוא
לנשום את האויר לבד,
לפתוח את העיניים

אנשים מסויימים אוהבים לנוח בפנים
אי אפשר להאשים אותם, נוח כל כך להיות בתוך הקליפה
מוגן, בטוח, ללא דאגות, ללא פחדים
הרבה לא רוצים לצאת
מפחדים
ממה שיראו בחוץ
מעצמם.

מואכלים על ידי העולם, בולעים את מה שיש לכולם להגיד
פוחדים מגדולים מהם
פוחדים לפתוח כנפיים, מחשש שהן קטנות מדי
שהעולם לא יקבל, והכבידה תנצח
הם יפלו רחוק רחוק
וישברו בקול גדול על האדמה
כל מה שישאר זה לחכות שיאכלו אותם
יבלעו אותם אל העולם
מהר, ללא התנגדות

הרבה ציפורים מתחפשות לניצים, מעט הן הניצים האמיתיות
הציפורים הגדולות באמת, שעפות בשמיים ומטילות מורא על אלה
שמפחדות
שלא נולדו עדיין, לא פתחו עיניים

מעט הם אלה המנצלים את כוח האבולוציה
העולם הגדול, כח היקום והרוב
והופכים לזאבים
אלה שלא מפחדים
צוחקים בראש חודש אל מול הירח
מבכים את גורל הגוזלים
אך בולעים אותם אל כיבתם ברגעים הכי קשים
ומחייכים

אלה הפורשים כנפיים, מריחים את האויר הטהור
עפים בין העננים ללא דאגות
בלי שבאמת אכפת להם מה עושים הזאבים
מה חושבים הגוזלים, איפה עפים הנצים

אלה הם המתייחדים עם העננים
המסתכלים מטה במבט עצוב, מחכים
מסתכלים על העולם ממבט שונה
מבחוץ
מקבלים את חום השמש
מריחים את קור הלילה
נחים על הכוכבים
מקווים

שם, גבוה מעבר לפסגות ההרים
מעל הכל, מעל העולם
מעבר לעננים, ליד השמש והכוכבים
שם, עפים להם האנשים החופשיים

מבכים את מר גורלם של אלה
הנאלצים להאבק עם דרכי העולם
הזאבים, הניצים
והפחד

ומבינים למה
הגוזלים אינם יוצאים מהקליפה המוגנת
מבינים למה
ובוכים גשם.