פעם ראיתי פחית עם אנשים בפנים
הם נראו מעוכים ולא מרוצים בכלל
כמעט לא היה להם אויר
וכל אחד דרך על השני כדי לנסות לפתוח
והיתה תוית על הפחית
כתובה בטוש אדום ושחור
"אנשים בלחץ" היא אמרה

כל מי שהסתכל על הפחית צחק
האירוניה, להסתכל מהחוץ אל הפנים
להסתכל על כולם ולחשוב
"איזה אנשים מסכנים"

ורק אני מסתכלת ולא צוחקת
לי זה קצת עצוב
פעם גם אני הייתי בפנים
ודרכתי על כולם כדי לצאת
וניסיתי לפתוח את הפקק

לא הרבה יודעים את זה
אבל הפקק מודבק בדבק
זה כמעט בלתי אפשרי לפתוח מבפנים
וצריך עזרה
כל האנשים בפחית צועקים שיפתחו להם
אבל כל מי שרואה צוחק

אבל אני לא צוחקת, רק מנסה לפתוח, מבזבזת כוחות,
הם נראים כל כך קטנים ומסכנים
יום אחד כאשר אפתח הם יצאו
ואני אשמח ואזרוק את הפקק

אבל אולי, רק אולי, הם רוצים
להיות בפנים עם פקק
זה קשה להיות בחוץ
כי בחוץ אתה לבד ובפנים אתה ביחד
אז מה אם ביחד אי אפשר לנשום

אבל אני לא רוצה להשאב פנימה
אני כבר בחוץ
אז אולי בפעם הבאה שאראה פחית
והאנשים בפנים יהיו לחוצים
גם אני
אצחק