הוא הבטיח לנצור כל חיוך ודמעה.
הוא הבטיח לי אור, והבטיח דממה.
הוא הבטיח לי שמש, וירח גם..
בקיצור, הוא הבטיח את כל העולם.
הוא סיפק לי חמימות וגם כפור לפעמים.
הוא שפע בתמימות, וגם בחטאים.
הוא סיפק לי מסתור, היה מחבוא נהדר.
מהחושך והקור, ומעצמי בעיקר.
הייתי רצה אליו בשמחות ובסכנות,
והוא היה תופס אותי בזרועותיו החסונות.
חיוכו הכובש היה למפלט.
צמרמורת של אש, כל נגיעה וכל מבט.
היינו זורמים ביחד, למימדים אחרים של תענוג.
פוסעים ללא חשש או פחד, שנינו כאחד - שנינו כזוג.
ללא מילים, ללא הסבר.
מהופנטים, בעולם אחר.
הוא הבטיח לי לברוח, לעד, ביחד.
הוא הבטיח לי, שלא אדע עוד פחד.
הוא הבטיח את עצם קיומו,
הוא הבטיח את היותו שם.
הוא הבטיח שקריב בשבילי את עצמו,
הבטיח כמו כולם.
פשוט.. לילה סגרירי אחד,
הוא קפץ במפתיע לבקר.
עם שק שחור ביד,
ועם מבט קודר.
אסף כל הבטחה,
אסף את כל המתנות.
כל אושר וברכה,
הותיר אותי עם זכרונות.
טילטל אותי בכוח,
הקיץ אותי מן החלום.
לעולם לא אוכל לשכוח,
איך זה, כשכואב לנשום.