|
את, שהיית בתוך ליבי.
את, שישבת כאן לצידי.
לא מחפשת תירוצים.
לא משלחת מבטים.
מה שהתחלת נגמר מזמן.
מה שכתבת חקוק באבן.
כל שהשארת הוא זיכרון.
כל שחלמנו לעולם לא נגשים. |
|
|
אם הייתי יותר
עשיר, הייתי
קונה את האתר
הזה, ומפרסם רק
סלוגנים שלי.
אבל בשביל זה,
אני צריך שבועז
יפרסם את
הסיפורים שלי.
מעין "Catch
187"... לא? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.