יש רגעים בחיים
שאנשים לא מספיק מעריכים
אני מסתכלת על כמה חברים שיושבים וצחקים
ככה סתם, מסתכלת מהצד
רואה כמה יפה הוא חיוכה של נערה
מרגישה כמה נעים צחוקה לשמיעה
רוצה אני למסגר את התמונה
ולתלות אותה ליד המיטה

כשבחוץ סגריר והכל נורא
רעב, עוני, מלחמה
דבר כל כך פשוט גורם לי הנאה
כי כשקוראים לאושר הוא לא בא
ומוצאים אותו בפינה הכי חשוכה

הזמן עשה את שלו
ואני עדיין כאן איכשהו
בודקת, מחפשת, מסכלת מכל הצדדים והזויות
כל רגע מעלה בי פחדים ושאלות
לא חיה, רק מתבוננת, לומדת להיות
לרגע קמה, מתרוממת
ופיתאום נופלת