היינו חברים כמה חודשים...היינו צמודים צמודים. כולם קיבלו שוק
כשאמרנו שנפרדנו. "אבל אתם הייתם הזוג הכי הכי...ככה לזרוק
הכל", הם היו אומרים לנו. "מה לעשות חייבים להמשיך." היינו
עונים להם בעצבים. אוף שיעזבו אותנו כבר אז נפרדנו...מה אסור?

-אני לא אוהבת אותו כבר...אני חושבת, אני אוהבת חבר שלו, אני
חושבת.
- אני לא אוהב אותה כבר...אני אוהב מישהי אחרת.

- כן אני אוהבת מישהו אחר...מותר לי למה לא? אני אוהבת הרבה
אנשים אחרים חוץ ממנו. אבל במיוחד איזה אחד...לא באצם שני
אנשים...נורא חמודים. עדיף לי לא להיות איתו אם אני לא מרגישה
כלפיו כלום


- זה לא שאני שונא אותה... פשוט אנחנו לא מסתדרים. עדיף ככה
להישאר ידידים.

-אני בטוחה שנישאר ידידים אין סיבה למה לריב. נפרדנו בהדדיות.


- גם אם לא נישאר ידידים כל כך טובים. אני רואה אותה הרבה אני
לא חושב שנריב. זה יהיה קצת שונה אבל לא נורא.

- מה יקרה אם לא נישאר ידידים? אין סיבה לזה...כמובן שזה יהיה
שונה, אבל מתרגלים.



אז לא נשארנו ידידים...זה היה שונה...אבל שטויות ממשיכים
לחיות.