|
היינו חברים כמה חודשים...היינו צמודים צמודים. כולם קיבלו שוק
כשאמרנו שנפרדנו. "אבל אתם הייתם הזוג הכי הכי...ככה לזרוק
הכל", הם היו אומרים לנו. "מה לעשות חייבים להמשיך." היינו
עונים להם בעצבים. אוף שיעזבו אותנו כבר אז נפרדנו...מה אסור?
-אני לא אוהבת אותו כבר...אני חושבת, אני אוהבת חבר שלו, אני
חושבת.
- אני לא אוהב אותה כבר...אני אוהב מישהי אחרת.
- כן אני אוהבת מישהו אחר...מותר לי למה לא? אני אוהבת הרבה
אנשים אחרים חוץ ממנו. אבל במיוחד איזה אחד...לא באצם שני
אנשים...נורא חמודים. עדיף לי לא להיות איתו אם אני לא מרגישה
כלפיו כלום
- זה לא שאני שונא אותה... פשוט אנחנו לא מסתדרים. עדיף ככה
להישאר ידידים.
-אני בטוחה שנישאר ידידים אין סיבה למה לריב. נפרדנו בהדדיות.
- גם אם לא נישאר ידידים כל כך טובים. אני רואה אותה הרבה אני
לא חושב שנריב. זה יהיה קצת שונה אבל לא נורא.
- מה יקרה אם לא נישאר ידידים? אין סיבה לזה...כמובן שזה יהיה
שונה, אבל מתרגלים.
אז לא נשארנו ידידים...זה היה שונה...אבל שטויות ממשיכים
לחיות. |
|
אין יחס ראוי
לבוחנת וזה כבר
נרשם לכם בתיק
האישי וזה ילך
אתכם עד לצבא,
ואחר כך לכל
מקום עבודה
שתנסו להתקבל
אליו.
אני אהרוס לכם
את החיים, אתם
תראו. כתם גדול
ובלתי מחיק
ילווה אתכם גם
באוניברסיטה,
ברבנות, בברית
ובבר מצווה.
הבוחנת בוחנת
גבולות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.