היינו תמיד יחד, שלושת החברה המופלאים כולם קראו לנו...
טוב למען האמת אף אחד לא קרא לנו מופלאים אבל תמיד האמנו
שאנחנו כאלה . הינו בלתי מנוצחים....   מלכי הגוגואים של
השכונה. אבל זה היה ממש מזמן וכבר לא קשור.. כי היום אני ,
רונן וצרור התפתחנו לאפיקים שונים לחלוטין. פתחנו מועדון
.קוראים לו ה"שרלוק". המועדון לא גדול אבל מוצלח כזה אחד עם
זויות.  שעוד היינו חיילים היו באיזור רק מועדונים כאלה של
אנשים מכוערים .. אני לא רוצה להתנשא    אבל  לא כיף ללכת
למועדון ולראות אנשים חסרי צבע.  לראות אותם רוקדים למוסיקה
שהומצאה לפני שבכלל היה MTV וככה כל סופ"ש חוזרים מרמת הגולן,
השטחים והקריה כדי למצוא מסיבות שקופות.
זה היה בדיוק אחרי פסח לפני שנתים כשהמג"ד של צרור ירה לו ברגל
.. זה היה קצת אירוני עם השם שלו והכל ,אבל הפיצוים שהוא קבל
מהמדינה  נתנו לנו את הדחיפה לפתוח את ה"שרלוק". מאז הכל פשוט
זרם באופן מושלם, מצאנו מבנה די נטוש  באחד הפרדסים של קיבוץ
קלדרון, שיפצנו לו  את הצורה והכנסנו בו את הנשמה שצריכה להיות
במקום שלנו. מצאנו איזה בחור בשם נועם הוא למד הנדסה ביומכנית
ואלקטרוניקה סולרית. ברמת העקרון עם הידע שלו הוא לא אמור
להתעסק בתאורת מועדונים,אבל הוא חזר מהמזרח אחרי שהוא שפך מנוע
במוח  וכל הזמן ראה המון צבעים..היה לו גם איזה קטע מיוחד עם
כחול - משהו לא מובן בכלל.  התחלנו לעבוד ממש חזק על כל הקטע
של ההכנה . רונן היה אחראי על העסקנות עם הקבלנים וההזמנות לבר
וכל הענינים האלו .. השירות שלו בתור פקידת כוח אדם בקרייה
הכינו אותו טוב לתפקיד.  אני התעסקתי עם הפרסום העיתונאי כל
הפלצנות הסלבריטאית שנותנת גוון למסיבה. וצרור,הוא קצת תפס תחת
בהתחלה ולא עשה יותר מדי כי הרגל שלו לא סחבה, אבל הוא דאג
להביא את הדי גי שרצים הכי חזק בשוק . עברו חודשים עד שהרמנו
את הכל וכל יום שעבר נתן את העידוד להמשיך להאמין בעצמנו..
וחוץ מזה היתה את אמא של רונן שכל הזמן הבטיחה לנו שנצליח כי
המלאכים סיפרו לה שכך יהיה. אמא של רונן קצת דפוקה אם כל הכבוד
לרונן כמובן, העניין הוא שהיא רואה עתידות בצנצנת של אמבה ישנה
איתה היא מתייעצת.. מסובבת כמו פיניאטה אבל אישה טובה .כל עוד
היא נותנת חיזוקים חיובים לא היה לנו איכפת. הערב הגדול הגיע,
מסיבת הפתיחה של ה"שרלוק", כולנו התלבשנו כמו קלאברים והגענו
מוקדם כדי שהכל יתקתק כמו שעון . כל היחצ"נים שלנו עשו כנראה
עבודה טובה למרות ששילמנו חרא כסף, כי בכניסה היו יותר אנשים
מאשר בבורגר ראנץ שמתחת לשומרי משקל. והכי טוב אנשים
צבעונים... אנשים עם חיוכים שבאו לעשות הרבה שמח. הפתיחה
הוכתרה כהצלחה מסחררת למרות שאמא של רונן לפתע התחילה לגבב
שטיות על כך שיש שדים רעים שאורבים להצלחה שלנו... כולנו הצצנו
לתוך האמבה והיא היתה מלאה בנקודות עובש שחורות ..אז קנינו
אמבה חדשה בסופר והעתיד שוב חזר להיות אדום כתום כתמיד.
בחודשים שבאו ה"שרלוק" היה המועדון הכי חם בכל הארץ. המסיבות
של החברה המופלאים היו לשם דבר,  עשינו כסף טוב ונהנו מתהילת
העולם, שבנו להיות מלכי השכונה.
יום שישי אחד בצהרים אמא של רונן התחרפנה לחלוטין.. היא חשדה
שהאמבה רוצה להשתלט לה על הבית ולהחליף אותה בתור אמא של
רונן..כמובן שהיא לא נשארה חייבת ולגמה 4 ליטר של מיונז שאנחנו
קנינו למועדון כדי להראות לאמבה המרושעת שהיא רק אורחת בבית
וניתנת להחלפה.
הלילה ירד והכל דפק פיקס .. המון אנשים יפים, די גי מאולתר
מאמסטרדם, מחירי כניסה מופקעים. ישבנו על הבר וצחקנו על מה
שקרה בצהרים. אמא של רונן מילמלה לפני ששאבו לה את הקיבה שהכוח
המאגי של האמבה חזק מהמיונז ושנזהר.. הסתכלתי על על הברמנית
מתכופפת כדי להרים את השייקר שנפל לה ולגמתי את קוקטיל הבית
שלנו.. "קזיצטה מחוזק" זה משקה חזק שמחליק לך את הגרון ממש משי
.
לפתע צרור נזכר שהוא הבטיח להכניס מהר את השכנה שלו מירב..ושבר
לי את השלווה המדומה שנפלה עלי.
אחרי דקה צרור חזר פנימה עם חבורה של חנונים.. שלרוב יחכו ממש
הרבה זמן בתור כדי להכנס..למרות שהחברה של המירב הזאת נראתה
שיגעון ! היא הגיעה לבר לבד וחיכתה שהברמנית תתפנה אליה כי היא
שוב הפילה את השייקר. הפעם היה לי נוף אחר להסתכל עליו. היא
היתה מיסתורית כזו , אחת שיש לה איזה סיבוב. המלצתי לה בחום על
ה"קזיצטה המחוזק".. היא שתתה שלושה וחזרה לרחבה. אחרי כמה דקות
היא התמוטטה וצרור הסיע אותה ואת מירב אליה הביתה. רונן חתך
מוקדם כדי לבקר את אמא שלו.. נותרתי לבד עם תחושה מבולבלת
כזאת.. אולי מהמשקה או בגלל שחיכתי למשהו רע בגלל הקטע עם
האמבה. החלטתי שאני סתם עייף אז לקחתי את הברמנית לחדר האחורי
שלנו..היא בדיוק התכופפה ולא בגלל השייקר... ואז  פתאום הפסיקה
המוסיקה וקול מטורף החל מדבר:
" קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא
משפט"....זה היה הסוף של ה"שרלוק".