|
עוצם עיניו
נבלע במרירות
שוקע בחלום לבן
עננים עננים
מחר אבוד
קום!
מרגיש קטן
מכווץ כעובר
מסוגר לו בתוכו
חופר עמוק
בבועתו
אובדת נשמתו
עוד נשימה אחת
מבטן אימו
עצל מלאזור
את כוחותיו האחרונים
צא! |
|
|
גם כשנגמר לי
הכח, אני ממשיכה
וממשיכה. אני
מאד מחוייבת
למקצוע. ללכת על
המסלול מאד
מעייף אותי. אני
כבר מחכה לימי
הצילום. שמה
נותנים לשתות
בין צילום
לצילום. אבל רק
מים.
שירה, אחות של
מיכלי, דוגמנית
צמרת, בראיון
חושפני וייחודי
למגזין במה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.