|
עוצם עיניו
נבלע במרירות
שוקע בחלום לבן
עננים עננים
מחר אבוד
קום!
מרגיש קטן
מכווץ כעובר
מסוגר לו בתוכו
חופר עמוק
בבועתו
אובדת נשמתו
עוד נשימה אחת
מבטן אימו
עצל מלאזור
את כוחותיו האחרונים
צא! |
|
|
יש כאלה, שבאמת
לא יודעים
דברים, כמו...
"כמה סלוגנים
אפשר לשלוח?"
והם שולחים
ת'שאלה בתור
סלוגנים ויוצאים
כלי-עולם בעלי
חוש הומור
מפותח.
-שפרירית, פלא
העולם השמיני
בניתוח
פסיכולוגי של
מצבם
הבלתי-נמנע-ומוסבר
של כותבי
הסלוגנים
המופלאים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.