אני נעור.
אורך קורא אליי ממרחקים
דמותך נוצצת בעיניי.
אט,
את מאירה בתוך גופי
לשמוח בי את קיומך.
מתוך התרדמה
מתנגנת בי רוח
לסעור איתך את קיומי.
מחר לראשונה
אחכה לאור שאת
לספר לך אודותיי
אני אוהב אותך.
ואת לראשונה
כבר לא לבד
יש איש על פני האדמה
אשר ידע אותך.
אני יודע, יהיו ימים
בהם אורך יקרא לאחרים
והבל קיומם יכתים את זוהרך.
את יודעת, יהיו ימים
בהם אדע חומם של אחרות
ושקר קרניהן ימלא בי אפילה.
אני אחלום אל שלל צבעייך
את תערגי אל הרוח בצליליי
אני אחפש את האמת במגעך
את תשתוקקי אל תבונת אהבתי.
היינו כל כך יפים אז
איך נוכל לשכוח זאת. |