כשהם מדברים עם אהובותיהם, קולם נעשה נמוך. כאילו אינם רוצים
שישמעו את רחשי לבם, או כאילו אינם רוצים שהיא תשמע אותם.
בין ארבע קירות, על מזרן דק, אני שוכב ומצייר אותך בעיניים
עצומות. יושבת על כסא קש. עוטה על גופך השחום, העירום, גופיה
אפורה רחבה ומכנסיים קצרים, משובצות בכחול ובלבן. בציור של
גוגן ודאי היית מחזיקה איזה פרי אקזוטי בידך הימנית ושדך היה
חשוף. בשיערך היה מין פרח צהוב מזן נדיר, ומבטך היה נעוץ בי.
מסביב היו הנערות מסתתרות מאחורי העצים ומתלחשות ביניהן. מרחוק
ניתן לראות את ביתנו עומד ביער. כולו צהוב עז ודלתו אדומה.
כשאחזור ואפקח את עיני שוב תהיה התקרה מעלי. עודה מתקלפת
ועזובה. ארצה ללחוש את שמך. לדבר בך מילות אהבה.