חורף מצמרר.
גשם מקפיא.
היום מסתגר בעצמו
הרחובות מתרוקנים
ואני
לא עוצרת תנועה.

סערת רוחות משתוללת
בי.
מנסה לא לאבד שיווי משקל
בין הטיפות

שלא ירטיבו
את שמלת המלמלה
שלא יקלקלו
את נעלי הלכה האדומות

נזהרת להלך על קצות אצבעותיי
כרקדנית בלט ורודה
שרוקדת
טווה מסלולה
בין הטיפות

ולרגע קט-
הפירואט
סובב גם אותי בנעימות קלאסיות

עד שפתאום
אין כבר מקום
בין הטיפות
שעל
לחיי.