|
חורף מצמרר.
גשם מקפיא.
היום מסתגר בעצמו
הרחובות מתרוקנים
ואני
לא עוצרת תנועה.
סערת רוחות משתוללת
בי.
מנסה לא לאבד שיווי משקל
בין הטיפות
שלא ירטיבו
את שמלת המלמלה
שלא יקלקלו
את נעלי הלכה האדומות
נזהרת להלך על קצות אצבעותיי
כרקדנית בלט ורודה
שרוקדת
טווה מסלולה
בין הטיפות
ולרגע קט-
הפירואט
סובב גם אותי בנעימות קלאסיות
עד שפתאום
אין כבר מקום
בין הטיפות
שעל
לחיי. |
|
|
הייתי רוצה פעם
אחת, להרגיש איך
זה כשמציגים את
הסולגן שלי
בעמוד הראשון
בבמה, שולף
הסלוגנים- אתה
מוכן להתחשב בזה
בבקשה..?
אחת בתחינה
למרסלוס שרת
הבמה לכמה רגעי
תהילה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.