אחותי הרוח עצרי מרוצך
לא נותר בי עוד כח
לאחוז בשובל שמלתך.

נשימות שחסרת בי
נופים שנפחת בי
רק שקט שכחת לעטוף בגופי.

אחותי הרוח כה יפות הן פנייך
צלילייך כואבים בי אורם.
אחותי הרוח נשגבות הם דרכייך
מכחולך שורט בי צבעים.

לו רק יכולתי לגעת
בתהומות הנופים
לדעת לרגע
מגע אמיתי.

מדוע זה לא תפסיקי מלנשוב?
לעולם תסערי חלומות במחר?

לא אוכל להרפות מקסם גופך.
איך אוכל לאבד נפלאות תבונתך.

אחותי הרוח לעולם לא ארפה
לטפי כאביי,חבקי את נפשי.
אל תתני לחיוך על פניי להטעות
מופלאות הן דרכי השגעון.

אחותי הרוח לו לחשת בי מילים
לו יכולת לספר לי מנגינות של ליבך.
אחותי הרוח -הלא תעני?

"אחי. אל תפסיק מלנשוב
לעולם אל תפסיק.
אתה לבד,
לגמרי לבד."