[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כשהם מדברים עם אהובותיהם, קולם נעשה נמוך. כאילו אינם רוצים
שישמעו את רחשי לבם, או כאילו אינם רוצים שהיא תשמע אותם.
בין ארבע קירות, על מזרן דק, אני שוכב ומצייר אותך בעיניים
עצומות. יושבת על כסא קש. עוטה על גופך השחום, העירום, גופיה
אפורה רחבה ומכנסיים קצרים, משובצות בכחול ובלבן. בציור של
גוגן ודאי היית מחזיקה איזה פרי אקזוטי בידך הימנית ושדך היה
חשוף. בשיערך היה מין פרח צהוב מזן נדיר, ומבטך היה נעוץ בי.
מסביב היו הנערות מסתתרות מאחורי העצים ומתלחשות ביניהן. מרחוק
ניתן לראות את ביתנו עומד ביער. כולו צהוב עז ודלתו אדומה.
כשאחזור ואפקח את עיני שוב תהיה התקרה מעלי. עודה מתקלפת
ועזובה. ארצה ללחוש את שמך. לדבר בך מילות אהבה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אני מרגיש שאת
לבי היא לשה"
"עזוב בוא נלך
לבמה חדש"


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/12/00 12:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שאול אמסטרדם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה