לילה.
הסדינים מסודרים, מתוחים כמו
שרוכי נעליים.
מחר
אולי אכין צבעי מים מדמעותיי
ואצבע בדי ענק בכחול
אגיד
שאלו שאריות מהים, לאחר
ששתיתי את כולו, על מנת
שיהיו בגופי מים מלוחים.
אבל הלילה
אנסה לחמם את המיטה,
לתחום את חלומותיי
בין קמטי הסדין
ולזכור
שהאהבה נבראה רק ביום השמיני
כשאיש לא שם לב,
ולכן
אין טעם לנסות למלא את החלל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.