אתמול היה קשה לי להרדם אז כרגיל נכנסתי לאינטרנט לשוטט באתרי
פורנו. עכשיו, אני לא יודע אם זה הפטריה שלקחתי במכסיקו שעלתה
פתאום או מה, אבל פתאום, באמצע שאני מחזיק את הזין ועומד לגמור
על עצמי בסבבה, יוצאות לי כמה בחורות (ומוצר נלווה, הבחורים,
שצריך אותם רק כדי לספק זין לתמונה של ההחדרה) מהמחשב ומשתטחות
על השטיח שלי וממשיכות להזדיין. ואם זה היה נגמר בזה, אז מילא,
אבל איך שאני בא להשתתף בחגיגה שלהם, יוצאים עוד ועוד אנשים
ערומים מהמחשב, והם זורמים, בהמוניהם, בנחשולים על גבי
נחשולים, בלונדיניות (ים), שחורות (ים), אסיאתיות (גברים
לבנים), זקנות, זקנים, לא ילדים חס וחלילה, בהריון, מכוסות
שמן, מכוסות ברוטב שמנת, מה עניינים איתם? וואלה, לא עוברת דקה
וכל החדר שלי מוצף ב - fucking- מאה אנשים לפחות, אין מקום
לזוז, כולם אחד על השני, דוחפים, מקללים, יותר גרוע מאוטובוס
שאתה צריך לעלות עליו עם עוד כיתה של ארסים שבדיוק גמרו ללמוד,
מה זה אנשים גסי רוח, זה לא ייאמן, והם עוד ממשיכים להגיע ורק
אז אני נזכר לכבות את המחשב, בלי יציאה דרך ווינדוס ובלי כלום,
ועוד לא התחלתי בכלל לדבר על הריח שנהיה לי בחדר, וואלה, אחרי
מנה כזאת של ריח ברטולין צמחו לחתול המסורס שלי הביצים בחזרה
בן לילה והוא עכשיו מילל לי פה באוזן כמו איזה סוטה מין, ואני
מסתכל על כל זה וירד לי הזין כבר מרב שלא הבנתי מה קורה, אבל
מה, המאה איש האלה, שיהיו בריאים, התאפסו על עצמם צ'יק צ'ק,
נכנסו לעניינים בלי לשאול יותר מדי שאלות, מה זה משנה אם הם על
המסך שלי או בחדר שלי או בתוך הנשמה שלי מזדיינים כל היום, רק
להזדיין תן להם ואני כבר אמרתי, יאללה אם הם כבר פה, נקפוץ על
המציאה כמו שאומרים, ואני בא לתפוס מישהי שבדיוק התפנתה רגע,
ואני קולט שהיא לא רואה אותי ממטר, אנשים, היא לא ראתה אותי
ממטר! נגנבתי! הם עשו לי פה דיר של מלקקים ומחדירים וגונחות
ואני אשכרה מריח אותם, אבל הם לא רואים אותי בכלל! אני שקוף
בשבילם, הם יענו בסרט שלהם ולא שמים עליי בכלל. באותו רגע
יצאתי מהחדר, פתחתי את הדלת למיצי המסכן שכבר נמעך ועוד מעט מת
והשריטות שלו עוברות דרך כולם כאילו הם הולוגרמות אבל הוא
מרגיש את המשקל שלהם כמו גדול, ובלי לחשוב בכלל הבאתי מיכל של
דלק מהמחסן ושפכתי אותו בחדר, על המזדיינים האלה, וזרקתי עליהם
גפרור ויצאתי ונשרף החדר ונשרף הבית ועמדתי בחוץ וראיתי את כל
הבית עולה בלהבות ועדיין, עדיין אני רואה את כל האנשים
מזדיינים לי על הבית השרוף, באמצע האש, באמצע העשן, הם רק
ממשיכים להזדיין ולהזדיין ואף פעם לא נמאס להם לא משנה מה אני
עושה.
ואני, אנה אני בא. (?where do I come ) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.