כל כך הרבה חרקים מרפרפים סביבך,
אך אף אחד לא ממש נוגע
אני רוצה למות, להתקשות סביב מנורתך,
אך לך מספיק שאני רוצה וגווע
את דלת פתוחה לעולם סגור
את כולם תזמיני סביבך
ומה אם אותם שאוהבים להיות מוזמנים רק לתוך תוכך?
את גם מרפרפת, יודעת שהוזמנת
אך אומרת "קשה כאן בחושך למצוא איזה חוט"....
תאמרי לי, איך תיוולדי מחדש כעיגול?
ואת כה מתאמצת לחיות כחרוט? כל-כך מפחדת למות.
אחר-כך?
אין שם כלום, ממש כמו עכשיו
אחר-כך אין דבר
אחר-כך אין שום דבר
ממש כמו עכשיו, רק קצת יותר מאוחר.
חשבתי שאת שותפה לסודי
אך אני, בינינו, השותף היחיד
רציתי שתהי בפסגה ליידי,
ואת בפסגות אחרים
בלעדיהם. |