היה לנו הסכם.
היה.
ואני לא יכולתי לעמוד בו, לא יכולתי שלא להקשר לאדם שהיה יקר
לי וקרוב אלי תמיד, עם או בלי הקשר המיני.
אז היה,
ועכשיו ניגמר.
ועכשיו הוא חושב/חושד שאני רודפת אחריו,
ואני לא מבינה למה?
היה לנו ויכוח, ומאז לא דיברנו,
לא התקשרתי, לא שלחתי הודעות טקסט,
לא כלום.
המשכתי לכתוב את היצירות שלי ע"פ דברים שאני עוברת ביום יום.
עבודה, חברות, אנשים שמתים.
אז הוא חושב שאני כותבת עליו.
כאילו, מה?
אין לי חיים מלבד מה שהיה לנו?
היצירות הראשונות שלי אולי היו קשורות אליו,
אבל למה כל כך קשה לאנשים להבין שאת ממשיכה בחיים?

אני לא עמדתי בהסכם, ואיך אני יכולה?
לא יכל להיות קשר, כי זה היה עולה ביוקר,
אבל אני לא יכולתי שלא להקשר למישהו שניכנס לתוכי,
כל יום. אדם שהיה בחיי הרבה לפני שידעתי בכלל מה זה סקס. או
קשר, או משהו שקשור לזה.
אז פעם הוא היה ניכנס, ועכשיו יש מישהו אחר,
אז למה הוא חושב, שעולמי סביבו סובב?

אז אתה, כן אתה, אתה יודע מי אתה.
מספיק, ניגמר,
המשכנו הלאה.
היצירות שלי,
הן לא עליך.