ג'ק ניוטון, הדוקטור הצעיר לפיסיקה, היה בדרך לחדרו על מנת
להמשיך בעבודתו בנושא מחקר גרעיני. לפתע רחש נשמע מאחוריו, הוא
הסתובב סיבוב חד במטרה לאבחן את התופעה שהטרידה את עור התוף
שלו. להפתעתו הרבה הוא ראה דמות של אדם קשיש ניצבת מולו,
כפופה, עיניה נעוצות בעיניו. הזקן הזכיר לו מישהו, אך למרות
השקעת המאמץ, מוחו היה חסום בפני גישה לזיכרון בנושא זה. "אני
כאן במטרה לעזור לך" אמר הזקן בקול איטי ושקול, אם כי קצת צרוד
עקב גילו המופלג. "ומי אתה בדיוק?!" ענה ג'ק בצפצפנות עצבנית.
"אל תיתן לשמי להטריד אותך בעת זו, כל שעליך לדעת הוא שאני
פרופסור לפיסיקה ובאתי לכאן על מנת לעזור לך" הסביר הזקן
ברוגע. אצל ג'ק התחיל מחזור הדם לזרום ביתר קצב. הוא היה גועש
ונסער כתוצאה מהתנשאותו של הזקן, ג'ק הכריז בכעס: "לידיעתך אני
מסתדר טוב מאוד, באמת תודה לך! רק תועיל להסביר לי בטובך, איך
אתה מעז לפרוץ לביתי ולסרב לומר לי אפילו את שמך?!", הזקן נראה
מעט משועשע מהתפתחות העניינים "לא התכוונתי לעזור לך בניסיון
המטופש לשחק בחומצות בלתי יציבות, אני כאן למען עניינים יותר
רציניים! תחשוב רגע, אין משהו שיותר היית רוצה לעשות ברגע זה?
מה הדבר שאתה באמת רוצה?", עכשיו ג'ק התרגז באופן מוחלט "מי
שלח אותך?", "מה החלום שלך?" התעקש הזקן, "לצאת מפה!" צעק ג'ק,
ספק כלפי הזקן, ספק בתור תשובה, "אז בוא אחרי" הזקן סיים את
דבריו והחל ללכת לכיוון המעבדה כאשר ג'ק הולך אחריו בהכנעה
וללא שמץ של מושג מדוע.

. . .

שם במעבדה יושבים ג'ק והפרופסור הזקן. ג'ק מתופף ברגלו בעצבנות
והזקן בונה וכותב, מחפש ומוציא ציוד מכיסיו. לאחר זמן מה הוא
מסיים לעבוד והתוצאה היא אוסף של דפים, שרטוטים ודגמים משונים.
ג'ק ניגש ומסתכל (מה זה?) הוא חושב לעצמו, לפתע הוא נתקל
בכותרת בראש ההסברים "זה נראה כמו תוכניות ניסיוניות למכונת
זמן!", הסיק ג'ק, הזקן הנרגש הסביר: "זו אינה סתם מכונת זמן,
אם בכלל אפשר לומר על מכונת זמן סתם. זוהי חללית זמן, אשר
מסוגלת לנוע לכל נקודה ניתנת להגדרה במרחבי הזמן והמקום,
המכשיר האולטימטיבי לשיטוט ברחבי היקום! ועכשיו אני יכול לומר
לך את שמי - ג'ק ניוטון", למרות המאורעות האחרונים, ג'ק נשאר
אדיש, לא רק שאינו התרגש מהנאמר, למעשה אף נראה היה כי אינו
שומע ואינו מבחין במתחולל סביבו. הוא מיקד את מלוא תשומת לבו
ברישומים שהונחו על שולחן העץ הישן. הזקן המשיך לדבר בהתלהבות
בלי לבחון את תגובתו של ג'ק הצעיר: "הצלחתי להגיע להמוני
מקומות שאף אדם לא חלם להגיע אליהם לפני כן, מקומות שבהם נפש
חיה לא דרכה, אבל עכשיו זהו המסע המרגש ביותר, מפגש עם עצמי
הישן. מה עומד להתרחש עכשיו כשהרישומים בידך, אפילו אני לא
יכול לדעת". ג'ק הצעיר קטע את רצף דיבורו של הזקן: "רק רגע
אחד", "מה עכשיו?" אמר הזקן בקול מוטרד. "יש כאן טעות יסודית
בתוכניות!" בטחונו של ג'ק בצדקתו הלך וגבר, "על מה אתה מדבר?"
ענה הזקן בעצבנות. "המכונה שלך מבוססת על שינוי כיוון זרימת
הזמן, כתוצאה - כל אדם אשר ישתמש במכונה זה יזדקן לכיוון
העבר.. בסופו של דבר אדם זה ימות לפני יום היוולדו! זה
אבסורדי, אין לזה סיכוי לפעול!" פסק ג'ק הצעיר בחדות. בעודו
מתענג על נצחונו שקע הזקן בהרהורים. לאחר חשיבה מאומצת, אמר
הזקן בפליאה: "וואלה! אתה צודק!"... ונעלם.