לקום בבוקר, לא מהשעון המעורר אלא מיקיצה טבעית. להביט החוצה
מהחלון ולראות שמש זורחת ושמים כחולים. לגלות שיש מים חמים,
ולעשות מקלחת חמה של החיים. להביא אותה בגילוח מושלם בלי
חתכים. לשתות קפוצ'ינו משובח מהמכונה תוך שאתה קורא את
הניו-יורק טיימס של הבוקר ומגלה שהמניה שלך מתאוששת. לענוד את
העניבה האהובה עליך סתם כי בא לך. לפגוש במעלית את השכן שמספר
לך שאתמול אשתו ילדה. להיכנס לאוטו ולשמוע ברדיו את השיר שאתה
מזמזם כבר יומיים. לתפוס את הגל הירוק ולהגיע לעבודה באופן חלק
ללא פקקים. למצוא חניה אופטימלית בחניון. לעלות במעלית עם צ'אק
שמספר לך שהעסקה עם ג'יי.טי. אינדסטריז על סף חתימה. להיכנס
למשרד ולגלות שהמזכירה שלך באה היום עם מיני. למצוא על השלחן
קופסת סיגרים קובנים מריצ'י שחזר ממכסיקו. להדליק את המחשב
ולגלות שאין דואר דחוף. לקבל סוף-סוף תשובה חיובית מסוזאן
לבראנץ' היום. להתרווח על כסא המנהלים ולהביט החוצא ממרומי
הקומה השבעים ושמונה לעבר האיסט ריבר וברוקלין. להבחין בנקודה
המגיחה מהאופק. לגלות מאוחר יותר שזה מטוס. לגלות קצת אחר כך
שזה מטוס של אמריקן אירליינס. להבין שהוא טס הישר לתוך המשרד
שלך. להבין שזה הסוף. להתאדות.

חבל. זה דווקא התחיל בסדר.