פעם אחת, אף אחד לא יודע מתי, רציתי לספר סיפור על נסיך צעיר,
שנקרא לו אני, נסיכה יפת מראה, שנקרא לה את, מלכה מרשעת, שנקרא
לה אהבה ומלך גוסס שנקרא לו לב.
הנסיך והנסיכה רכבו אחד לצד השני על גבי סוסיהם, לבן ושחור,
לצידו של נהר החיים עד אשר הם הגיעו למקום שנקראו לו תשוקה.
המלכה הרגישה אבודה, המלך נעלם, הנסיך הרגיש נפלא והנסיכה
טעתה, טעתה כל כך.
בין רגע, הבזיק ברק, רעם החריש אוזניים, המלכה הופיעה, הרגה את
הנסיך, המלך נשבר ופרץ בבכי, הנסיכה הפכה למכשפה.
מכשפה יפת מראה עכשיו מצפה כאשר המלכה והמלך התאחדו בשנית וכך
לחזור להיות נסיכה.
אבל, המלך והמלכה הזדקנו ומתו.
מכשפה יפת מראה תהיה בודדה עד אשר יגיע הנסיך הבא, בינתיים,
נהר החיים יבש וכל מה שנשאר זו רק תשוקה.
מכשפה היא מכשפה, ולא משנה כלל איך היא נראית, כאשר יש מלכה
בתור אימא ומלך בתור אבא --
הנסיך תמיד ימות. |
