תחושת פחד חודרת אותי בתקופה האחרונה ,תחושה שבוודאי רבים
כמוני מרגישים! בתור תלמיד יב' אני עומד לקראת הגיוס לצה"ל
ובניגוד לרבים אחרים אני מבין את הצורך של הצבא בי ובשירות
שלי.
על כן אני מוכן לתרום את מלוא כוחי ומרצי למען צה"ל ומדינת
ישראל. היכולות האישיות שלי הן גבוהות ולכן אף ביקשתי לשרת
ביחידה מובחרת תהיה אשר תהיה בה אני ארגיש ואדע כי אני ממצה את
היכולת שלי עד תום ונותן את המקסימום למען שמירה על ביטחון
המולדת!
לצערי הרב אני מבין ,לאחר מחשבה ארוכה מאוד ולאחר אירועים אין
ספור אותם עברנו יחדיו, שהמדיניות של התעללות בבני אדם , שלילת
זכויותיהם וכבודם של בני אדם כמוני כמוך מובילים אך ורק
לאבדון.
איני פוחד להגיע לצבא ולקבל סטירת לחי לאידיאולוגיה הפרטית שלי
,שהרי תמיד הייתי ותמיד אהיה פתוח לדעות חדשות ושונות. אך איני
מוכן לקחת חלק באותה מלחמה גזענית, באותו כיבוש ובאותה נורמה
מוטעית שערבי הוא אינו אדם כמוני ואין לו זכויות בסיסיות כמו
הזכות לכבוד.
עד היום מחנכים אותי בבית הספר לזכות לכבוד והחובה לכבד
,מחנכים אותי לשוויון שקיים בין בני אדם ומעבר לכל זה מלמדים
אותי את שואת העם היהודי.
עם כל הצער והכאב שבכך ההשוואה אינה מן הנמנע, אז אמנם איננו
רוצחים בשיטתיות, ועדיין לא פיתחנו תורת גזע ,ברם הנורמות
החברתיות מעוררות חלחלה בכל אדם אשר מתעמק בהם קצת יותר. איך
זה נראה לנו נורמלי להפשיט בן אנוש, ערום כביום היוולדו ולעשות
בו אקט זה או אחר?, הכיצד מניעה מאישה הרה לעבור במחסום היא
נורמלית? והשאלות עוד רבות...  אנחנו שוללים מהם את הכבוד
שלהם, אנחנו וכמובן שגם הרשות עצמה מזניחים אותם ומכניסים אותם
למצבים של עוני ורעב הרבה יותר גדולים מהעוני והרעב של אותם
מפוטרים שנמצאים מתחת לקו העוני במדינת ישראל.
אני מנסה לתאר לעצמי לו הייתי ילד ערבי והייתי עובר את כל אשר
הממשלות הכושלות הללו מעבירות אותי לאן הייתי מגיע, והתשובה
שלי לעצמי היא ברורה מאוד! אני הייתי הולך ומפגע ביהדוים!
כפי שאמר מסורב השירות בשטחים בראיון עם קובי מידן - "אנחנו
יצרני טרור!", אנחנו מגלגלים כדור שלג שרק הולך וגדל מיום ליום
וההתחלה אינה ברורה ואינה רלוונטית, השאלה היא איך עוצרים אותו
עכשיו? מה שבטוח, התעללות ,שלילת זכויות, התקפות אלימות
ואגרסיביות וכמובן שלילת זהות לאומית לא ימנעו את כדור השלג
מלגדול אלה רק יגדילו אותו פי כמה וכמה.
יש לי חברים ממרכז גרמניה (אזור שנחשב סוציאלי דמוקרטי -
שהתנגד למלחמה העולם השניה), חברי הנם דור שלישי ללוחמי הצבא
הנאצי, והם אומרים בריש גלי שהם פשוט מתביישים בסבים שלהם
ששיתפו פעולה ולקחו חלק במלחמה, והם שואלים "איך הם לא ראו
שהכל הוא מניע חסר בסיס של גזענות הולכת ותופחת?". איני רוצה
לקחת חלק בגזענות הזאת שהרי איני רוצה שבני ונכדי יתביישו
בי!!!
את שירותי למדינה אני אבצע ,אני מקווה, בצורה אחרת מאשר שלילת
זכויות אויבנו אחרת אאלץ להצטרף לתנועת הסרבנים ולבזבז את
יכולותיי לתרומה למדינה בכלא צבאי!!!