מדי פעם, כשיש אמנם הרבה מה לעשות אחרי העבודה אבל אתה בכל זאת
רוצה להירגע, אתה משתרע מול הטלויזיה אם יש לך טלויזיה, ומתחיל
לדפדף בערוצים. ואז אתה מגיע בסוף לאחד מערוצי הסרטים ואתה
רואה פתאום איזה סרט על הבחור ההוא מהוליווד שתמיד רואים אותו
בכל מיני מגזינים ופרומואים והוא בדיוק באותו ערב שאתה מסתכל
עליו חוזר ממלחמת העולם השנייה ויש לו הרבה תלאות בדרך חזרה
והוא חולם על אשתו וחושש שהיא שכחה ממנו וכשהוא ברכבת או על
האונייה היא בדיוק מזדיינת עם מישהו אחר אולי. ובדרך הביתה
באמצע הלילה הוא מגיע לאיזה מלון נידח בדרום ומבלה את הלילה
בחברתה האדיבה של פקידת הקבלה הכושית יפת המראה. ואחרי מספר
תלאות אלו או אחרות הוא מגיע סוף סוף לאשתו ומסתבר שהיא עדיין
מחכה לו ובהתחלה זה קצת מביך ביניהם, והמצפון שלו מייסר אותו
על הזונות האוסטריות ועל הפקידה במלון, אבל לאט לאט הוא חוזר
לעצמו ונראה לך כאילו הדברים מסתדרים אצלו על הצד הטוב ביותר
וזה באמת נורא מעניין אותך, אבל אתה בכל זאת חייב לעשות כמה
טלפונים וסידורים בבית כי מחר אתה קם מוקדם בבוקר כרגיל.

וכך חולפים להם הימים והנה מגיע יום שישי בערב ואחרי כל
המפגשים המשפחתיים והאחרים אתה מוצא את עצמך מול אותה הטלויזיה
שבינתיים לא עיקלו לך אותה והשעה מאוחרת מאוד בלילה, שעה שבה
הערוצים שמים כל מיני דברים רק בשביל שיגידו שהם משדרים הרבה
שעות, ובדיוק בשעה הזאת אתה מזהה משהו מוכר מרצד על המרקע והנה
החבר ההוליוודי שלך שוב חוזר ברכבת ממלחמת העולם השנייה והנה
הוא כבר על האנייה, ואתה יודע שבעוד כמה דקות הוא יזיין את
הפקידה במלון, סצנה שמאוד אהבת כי הבמאי השקיע בה הרבה רגש,
ואתה נהנה לך לצפות בנוסטלגיה ואתה מאוד מרוצה כי כבר לפני כמה
ימים נורא רצית לדעת את הסוף, שנראה אמנם מבטיח, אבל לא ידעת
בדיוק בדיוק והנה נקרית לך הזדמנות פז, והוא מתעורר בבוקר לצד
פקידת הקבלה ונפרד ממנה את אותה פרידה מחוספסת שראית בעבר ועתה
נראה לך שראית כבר אלף פעמים, ולמרות שראית את זה כבר בעבר אתה
עדיין חרד במקצת לקראת הפגישה עם אשתו, ואתה קצת במבוכה
בשבילו, כי אתה כבר מאוד קרוב אליו, והנה מגיע הרגע המרגש שהוא
חוזר הביתה מהאודיסאה ואז אתה מבחין בדמות שלא הכרת: חששותיכם
התאמתו ונראה כי לאשתו יש מאהב חדש וצעיר שהשתמט מהשירות בצבא,
ואתם יכולים לקרוא הכל מהמבט שלה שאומר הכל, ואתה לפתע לא מבין
איפה אתה נמצא. אתה לא חולם, שכח מזה. ואשתו היפהפיה רומזת לו
במבוכה רבה ובעדינות כי אין לו מה לחפש בבית שלו, והמאהב מחרה
ומחזיק אחריה ומחזק את דבריה במעשים ושניכם בהלם, אבל ניכר כי
ההלם שאתה נמצא בו גדול יותר מאחר ואינך מבין מה בדיוק קרה
כאן, הלא אתה רגיל שהסרטים זהים לעצמם ואתה שואל את עצמך הרבה
שאלות ואין לך תשובות, כי לאחר ששללת את אפשרות החלום, אתה ממש
חייב להבין, ואין אף אחד שייתן הסברים, ואתה מעלעל בדפי
המידעון הטלויזיוני הדקים והירודים באיכותם והתקציר כאילו
להכעיס כתוב רק עד החצי כי לא רוצים להרוס לך את הסרט, האמנם?

ואז אתה אומר לעצמך איך זה לא חשבת על זה קודם, זו בטח סדרה,
או מה שנקרא מיני סדרה, אבל תיכף ומיד אתה מבטל את האפשרות הזו
כי איזו סדרה תשדר את אותן הסצנות שוב ושוב ואז אתה מניח
שבוודאי מדובר כאן באיזה ז'אנר חדש של דלתות מסתובבות אבל
איכשהו זה ממש לא נראה לך הגיוני כי גם יש לציין שזה לא קרה
באותו יום, ואולי אפילו לא באותו ערוץ, ואולי אפילו לא של אותו
ספק, כי אתה לא זוכר מתי החלפת ספק, אבל זה לא משנה כי אין לך
הסבר, ואז אתה כבר כמעט משתגע ומפחד שאתה לגמרי משתגע, ולמזלך
לפני שאתה משתגע אתה נרדם. ובלילה אתה חולם על פקידת הקבלה ועל
אשתו של החבר שלך, לאו דווקא בסצנות ארוטיות, ובבוקר כשאתה
מתעורר לעבודה אתה שוב מבין שזה לא היה חלום.