לא יודע למה דווקא בה התאהבתי,
למה אני כזה מפגר למה למה!?!?!?!
מכל הבנות בעולם דווקא בה??
איזה באסה...מה אני יעשה עכשיו?
אולי היא עדיין אוהבת אותי?
לאאא אין סיכוי...אבל אני אוהב אותה!
טוב אם היא לא אוהבת אותי יותר,
לפחות שתצא לי מהראש כבר!!
אני לא יכול להמשיך ככה,
כל היום הוא חושב עלייה,
כל דבר מזכיר לו אותה,
מה היא כל כך חמודה? מה היא כל כך מושכת, יפה?
מה מה אני לא מבין, מה היא, מה??
עוד בתהתחלה חשבתי שזה עיניין של זמן,
כמו בכל מערכת יחסים אחרי שהיא נגמרת,
לוקח זמן עד ששוכחים...לא?
אבל כמה זמן!?!??!?!?!?!?!?
אוף...
ואני לא רוצה לדבר איתה אבל אני פשוט לא יכול,
אני אומר לעצמי:"לא אל תתקשר, אל תתקשר.."
אבל זה כאילו הלב לא מקשיב לי,
הוא עושה מה שבא לו...אוף!!
"אל תנתק, אל תנתק" זה מה שאני חושב שאני כבר מדבר איתה...
מבינים ת'ארוניה??
איזה חיים מצחיקים...
אותי זה לא מצחיק!!!
ולכל אלה שחושבים שאם פשוט אומרים "אני שוכח" אז שוכחים...
לא עוזר צאו מהסרט..!
ניסיתי הכל כבר, לא לדבר איתה זמן מה,
להתחיל עם בנות אחרות, אבל כל בת מזכירה לי אותה!
למה למה דווקא לי למה!?!!?
בהתחלה הכל היה פשוט מושלם,
הרגשתי כמו איזה מלך של איזה ממלכה ענקית,
לא רוצה לעזוב אותה לרגע (כמו עכשיו),
רק שאז גם היא הרגישה כך (לא כמו עכשיו),
זה פשוט היה הדבר הכי טוב שקרה לי...
פשוט שום דבר לא יכול להיות כמו שצריך בחיים האלה אה..
תמיד חייב להיות איזה משהו שיהרוס, משהו שיהפוך את הכל כמו
שעון חול.
אני בקושי מתרכז בלימודים בגללה (או בזכותה עוד לא החלטתי),
ואחרי זה היא צועקת ומטיפה לי שאני לא לומד,
נו לכו תבינו...
זה כאילו היא צועקת על עצמה!
משהו שהיא בעצמה יצרה!
אבל יודעים מה הכי מרגיז??
שהיא לא יודעת כלום מזה,
אין לה מושג, ברור שהיא יודעת שאני אוהב אותה...וזהו!!
למה היא לא יודעת?
באמת שאני לא יודע..
אולי בגלל... שאני לא מספר כלום!
אני לי מסוגל לספר לה, לא יכול פשוט לא!
אל תשאלו אותי למה כי גם לי אין מושג...
אולי זה בגלל שאני מפחד לאבד אותה
או...סתם לריב..לא יודע לא יודע..
מעניין אם היא מרגישה כמוני??
יכול להיות?!?
לאאאא...היא בטח כבר התגברה...
למה היא כן ואני לא?!?!?
ועדיין לא ברור לי למה זה ככה??
למה אני לא יכול לעזוב אותה לנפשה...
שהיא תלך לעולם שלה, ואני לשלי,
שכל אחד יחיה לבד, כאילו לא הכרנו בחיים...
טוב אולי הגזמתי...נוכל להיות בקשר,
לדבר, להפגש וכל מה שמתלווה...
אבל בלי תשוקה, בלי שנאה,
בלי ריבים, בלי מתח, בלי התרגשויות,
ובטח בלי אהבה!
אבל מה לעשות, החיים נגדי כרגע,
מקווה שיהיו איתי מתישהו....
מתי??!?!?!?!?!
אבל יודעם מה, דבר אחד הבנתי מכל זה...טוב שניי דברים..
אחד זה שאני לבד בעניין ואף אחד לא יכול לעזור לי,
לא משנה כמה הוא קרוב אליי או כמה הוא ינסה..
והדבר השני שהבנתי הוא כמה שאהבה חזקה...אין לכם מושג!!
חוץ ממי שעבר עליו דבר דומה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.