היה הכל, איבד הכל; השיג הכל, קיפח הכל; ידע הכל, שכח הכל;
היה כלום, איבד כלום.
למצוא ממון כל אחד יכול;
לא יוכל להמציא מאום.

לאדם יש מעט ומושלים לו רבים,
שליטים מסרסים חלומו הוורוד.
מרוקנים מתוכנו ובלאות ממלאים
ברמסם נשמתו בברזל סוליות.

בלהבות של שנאה מוקידה מבעירים
ומפזרים בסערת ניגונים בנבל;
דרישות סרק לעתיד אנשים משאירים -
ואולי כלום מותר מן ההבל.

אם איבד האדם מאודו, לא נותר
לו דבר, כיליון ושממית;
אם אין תוכן בריק, אך ליבו מאושר
מתקן תקוותו על ימים של מחר -
גמלונית מחשבה ריקנית.

ריק בדד האדם, הוא קורן בקדרות
ההופכת לטוהר של זיו.
נעלה מתרומם בשאיפה של תפלות
להמציא איתנות להכזיב.

נעמד על רגליים לוטות בערפל
ונופל לתהומות הסכלות.
כך מולק רצון תקווה שבלב מאכל
להמציא לויתור משמעות.

מבקש - אך איננו יכול להגיע;
הכמיהה אי-סיפוק מכירה.
הטרדה בחיפוש מרככת רקיע,
לגורל המרושל מותירה.

מזככת שקרים ומרוקנת אמת,
מקפחת נפשו ובטפשות ממלאת,
מחשבה מקצרת חיי האדם -
קראתם זה השיר על חשבון גורלם.