סיבה, אתן לך סיבה. שרבוט של מילים אל תוך רצונותייך
ואני, חסר משמעות הדבר בעיני, אבל ארצה לרצותך
שתהיי מאושרת, אף במחיר ויתור על עקרון האמת
הנעלה בעקרונות האנושיים...

אבל אני ספקן בלאו הכי ואיני מחזיק מעקרונות אנושיים
אני שבוי בתת עקרון האהבה
שמייסר את ימי וצובע את לילותי בתוכן ממשי
אני מביט בך ושוכח את עצמי ואת רצונותי...

לו רק תעריכי
לו רק תביני עד כמה קשה לי הדבר
האם תשתני
האם תשלימי את החסר בחיי

אבל שנינו יודעים את האמת העגומה
בממלכת הרגע והסיפוק המיידי
אין חשיבה או תכנון מראש
אין הערכה ובוודאי שאין תודה

ולכן אין גם סיבה ולא תתני סיבה וכנראה גם לא אבקש
אתכופף מזעמך כמשב רוח חזקה
ואם רק אזדקף ואעמוד על שלי ולו אף כי אצדק
שוב אוותר בדד, כי לא שילמתי את מחיר האהבה