רגע לפני שנכנסתי, חייכתי.
הסתכלתי בו, לב אבן, רוח מסריחה, ריח פרידה.
נזכרתי - אהבה.
היא נכנסה איתי, אהבה בתוך אבן, חיים דלילים.
חיים = אהבה.
חייתי ואיש לא ידע
סיפרתי סיפור שאיש לא ישמע,
הייתי בלי עצמי,
נכנסתי בודדה.
הוא נראה נרגש לקראתי,
פער אלי גלים שחורים - כסופים,
רקד לי את ריקוד הצעדים האחרונים.
אולי התאהב בי,
אולי חשב שיציע לי נחמה,
הושיט לי יד וחיוך
ואני פערתי לקראתו לשון ורודה,
ורידות אחרונה, שאיש לא ראה.
פרצתי את גדר האבן, את גדר החיים, את סף האהבה
צחקתי,
בפעם האחרונה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.