המוות המושלם, שלי ושלך.
אני הולך בשדה ורואה את דמותך משתקפת על טל הדשא
אני הולך והולך
מתהלך ללא מהות
ללא תקווה
ללא אלוהים
אני מגיע לפסי הרכבת שנמצאים בשדה
את נשכבת על הפסים והרכבת באה
אני צועק
לא!
והרכבת עוברת מעליך
את שלמה
שלמה.
ואני הולך למקום המיוחד שלי ושלך
המקום בו היינו נמצאים בשקיעה ועושים אהבה
ושאני מלטף את עורך, קורא בשמך
את מסתכלת אלי ומחייכת
"זה מעולם לא קרה"
את אומרת, ונעלמת.
אני קם מהדשא, ממשיך ללכת.
עורבים מרצדים סביבי בשמיים
כבר מחשיך
ורק אותך, אהובתי
רק אותך אני רואה בחלומותיי
במחשבותיי
את חיה בליבי
בנשמתי וברוחי
אני הולך לפסי הרכבת
נשכב עליהם
הרכבת עוברת
ואני ואת שוב ביחד, לנצח.
זהו המוות המושלם
שלי ושלך. |
