אורי,

איך חייך בארבעת החודשים האחרונים?
שלי משתפרים מיום ליום.
ואני חייבת להודות לך על זה.
אני מודה מאז שזרקת אותי התחלתי להשתנות.
אני לא יכולה לסמוך על בנים, אני יותר חזקה (לא נשברתי שדוד
שלי נפטר), אני יותר שלווה,
ואני הולכת ומשיגה את מה שאני רוצה.
לפחות אני מנסה לעשות ככה.
לפני כמה זמן סידרתי את החדר( נו צריך לעשות זאת מתישהו...),
ומצאתי שם את המכתב של
החודש ואת הקופסה של השוקולד. וזה גרם לי לחשוב ולהזכר במה
שהיה.
ולכן הפכתי את החדר בנסיון נואש למצוא את כל מה ששמרתי ופיזרתי
בחדר.
ומצאתי,והסתכלתי ובכיתי(נו אז אני רגשנית תהרוג אותי
וזהו?!),וקראתי שוב
בנסיון להבין מה בדיוק כתבת ולמה התכוונת ולמה לא?
ואני עדיין לא מצליחה להבין.
אני עדיין יושבת מול הברכה שכתבת ליום הולדתחודשים  ואני לא
מצליחה להבין .
איך אתה כותב  את המשפט האחרון? (" אני התחלתי משפט ואת עזרת
לי לסיים אותו, שאני לא איתך אני אוהב אותך הכי הרבה וכשאני
איתך אני אוהב אותך אפילו יותר...")
איך אתה כותב ומדגיש שאתה אוהב אותי ובסה"כ חודשיים אחרי
(אפילו פחות) אתה זורק אותי
ואומר לי שאתה לא אוהב אותי?
איך בן -אדם אומר למישהו שלושה ימים לפני שהוא אוהב אותך ואז
זורק אותך?
איך בן אדם מנסה לשכב ביחד ומסה לקיים אהבה אורי אהבה! ואחר כך
זורק מישהו?!
ואתה יודע מה אורי אפילו לא נתת לי סיבה: " אני כבר לא אוהב
אותך".
ממתי? איך ? מתי הספקת? או ששיקרת לי?????!
אמרתי לך, כתבתי לך, שאתה אהבתי  הראשונה ,ואני לא אחזור בי.
כי את מה שהרגשתי כלפייך לפני חצי שנה אני עדיין מרגישה.
אני לא מצליחה להבין איך עדיין 4 חודשים אחרי אני אוהבת אותך
איך 4 חודשים אחרי אני עדיין
רוצה להיות איתך? אחרי שכל יום מחדש אתה פוגע בי?
ואתה אפילו לא שם לב שאתה פוגע בי, ואתה לא מתכוון לפגוע.
תראה אורי, אני לא תמימה ואני יודעת שאתה שונא אותי , ואולי
אפילו שונא את היום שנפגשנו.
אתה יכול להרגע כי גם אני שנאתי  את היום שפגשתי אותך, את
הפגישה הראשונה ואת הנשיקה הראשונה שתישאר חקוקה לנצח
בזיכרוני.
היינו צריכים להפרד.
היינו צריכים לשאר ידידים ,הייתי צריכה לבלוע את האגו שלי,
ולהשאר ידידה שלך.
כי זה מה שהכי חסר לי.
חסר לי לדבר איתך..
חסר לי לעשות איתך דברים.
אפילו סתם לדבר בטלפון.
אבל אני מטומטמת ואני טיפשה ויש לי אגו גדול מידי.
ואני אפילו לא יכולה לשלוח לך את המכתב הזה כי אני יודעת  שזה
טיפשי.
וזה מטומטם 4 חודשים אחרי לבוא אלייך ולאמר לך דברים שקרו
מזמן.  
אבל המזמן הזה לא כזה מזמן.
ואני עדיין מתגעגעת, ואני עדיין מתרגשת שאני רואה אותך.
ואני עדיין בוכה שאני קוראת את המכתבים שלך מידי פעם.
והתמונה שלך  מתעודת הזהות עדיין אצלי בתעודה.


אורי, תראה אני לא יודעת מה אני אומרת פה.
אני לא יודעת למה אני שולחת לך את זה.
לחזור אני בטח לא רוצה ( אלא אם כן...), נראה לי שזה ישאר בגדר
חלום.
מתגעגעת ואוהבת....