תמר ירום / בלה |
קשה להרגיש את הריקנות המתמשכת.
קשה לחיות ולא להרגיש שאתה חי.
קשה להיות בצל האנשים שחיים ולהרגיש את עצמך מת בין החיים.
אני לא מבינה איך אפשר לחיות ככה?
איך אפשר להיות ככה ?
אנשים הורגים את עצמם למען עצמם.
להצילם מהפחד האישי שלהם.
אנשים הורגים אנשים בכדי להציל אותם מעולם אכזר.
וכל זה מתקשר לריקנות אין סופית שמרגיש כל אחד.
ואז אתה עם הריקנות שלך מרגיש אפס מול הריקנות של המישהו
האחר.
זה משגע, זה מעצבן, אבל זה החיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|