|
לו למילים היו ידיים,
היו נוגעות בך כמו מים
ביום שרב
נספגות
ולא נודעו כי באו אל קרבך.
מרפדות דרכי,
אל יצועך,
כרות המואבייה.
אך הידיים קשורות היטב
בעבותות,
והמילים פורחות באוויר
ומתפוגגות. |
|
|
- את מי את
מעריצה?
"אה, את אנה
פרנק".
- בגלל
האומץ?
"לא".
- בגלל
הנחישות?
"אהם, לא".
- אז בגלל
הכתיבה?
"גאד, לא. פשוט,
לעשות קרחת
חמישים שנה לפני
שינייד אוקונור?
אם זה לא להקדים
את זמנך, אז מה
כן, כאילו?".
(מתוך הראיון
הבלעדי של איזה
אחת. בקרוב). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.