הורדתי את הזבל. אין פעילות יותר פשוטה מזו. מדי יום מיליוני
אנשים ברחבי העולם מורידים את הזבל שנאגר במהלך היום בשקיות
האשפה. ניגשתי לשלושת הפחים הגדולים בחדר הזבל המסריח ומתוך
כוח הרגל שמתי את שקית הזבל בפח האמצעי. חתולים רבים חיטטו
בזבל שהיה ליד הפחים וחלק גם היו ממש בתוך הפחים, הייתי רגיל
לראות את החתולים המסכנים מחפשים להם אוכל בזבל בשביל לשרוד
ולעיתים גם הייתי מוריד להם צלחת עם שאריות כדי שלא יצטרכו
לחטט בזבל.
בין כל החתולים הבחנתי בחתול שונה, הוא לא חטט בזבל בין כל
הפחים כמו יתר החתולים, הוא רק עמד שם והסתכל על החתולים
האחרים בעיניים הירוקות זוהרות שלו שיש רק לחתולים. התבוננתי
בעיניו היטב ובפרוותו הג'ינג'ית, הוא לא היה כמו שאר החתולים,
היה לו מן מבט חכם בפרצופו, מבט אינטליגנטי, אינטלקטואלי, מבט
שללא ספק לא מאפיין חתול, וכך הוא עמד שם בלי לזוז. הוא היה
רזה ביותר ונראה היה כי לא אכל כבר זמן רב. אני לא יודע אם
בגלל רחמיי כלפיו או בגלל מבטו האינטלקטואלי לקחתי אותו בידי
והעליתי אותו לדירתי והחלטתי שהוא יהיה החתול שלי.
נכנסתי איתו לביתי ויכולתי לראות שהוא סוקר במבטו החכם את
דירתי. נתתי לו צלוחית חלב וקצת פסטרמה ובזמן שהחתול אכל בצורה
אינטיליגנטית הלכתי להכין לו בית שימוש, לקחתי גיגית שהייתה לי
ושמתי בה חול של חתולים שנשאר לי מהחתול הקודם שהיה לי. החלטתי
לקרוא לו סמוקי על שם החתול הקודם ז"ל שמת מזקנה והיה קרוב אלי
ביותר.
זכרתי שלקח לי המון זמן ללמד את סמוקי לעשות את צרכיו בבית
השימוש המיוחד שלו ונזכרתי גם שעד אז הוא היה עושה את צרכיו
בסלון על השטיח היקר והתחלתי לחשוב שאולי זו הייתה טעות לקחת
חתול חדש., אבל החתול האינטלקטואל תוך דקה הלך לשירותים שהכנתי
לו ועשה שם את צרכיו. מיד הבנתי שיש לי עסק עם חתול מיוחד בעל
השכלה גבוהה יותר מאשר סתם חתול, וכן חינו אני וסמוקי החתול
האינטלקטואל יחדיו באושר וכל יום הייתי מלטף אותו טיפה בבוקר,
שם לו אוכל בצלחת והולך לעבודתי וכשהייתי חוזר בערב היה החתול
מקבל את פני בחיכוך ראשו ברגלי.
יום אחד השעון המעורר לא צלצל בבוקר ומכיוון שמיהרתי לעבודה לא
ליטפתי את סמוקי ולא שמתי לו אוכל ורצתי לעבודה, כשחזרתי ראיתי
שסמוקי שפך לבד אוכל לתוך הצלחת שלו מבלי ששום פרור ילכלך
מסביב, החתול ממש גאון!
החלטתי שמפני שהוא כל כך חכם אלמד אותו כמה טריקים תחילה
למידתי אותו לקפוץ דרך חישוק, אחר כך לימדתי אותו לעמוד על שתי
רגליים, לתת כיף, להתגלגל, לקפוץ ולעשות סלטות.
את כל הדברים האלו הוא למד בקלות יתרה ולכן גמלה בליבי ההחלטה
ללמד אותו משהו קשה יותר והחלטתי ללמד אותו חשבון.
תוך כמה ימים הוא למד את כל החומר שלימדתי ולמד לעשות חישובים
פשוטים ומסובכים. אם הייתי שואל אותו כמה זה שתיים ועוד שתיים
הוא היה מילל ארבע פעמים ואם שאלתי אותו כמה זה חמש עשרה כפול
אחד עשרה ושני שליש הוא היה מילל מאה שבעים וחמש פעמים בדיוק,
וכאשר סיימתי ללמד אותו את כל פעולות החיבור, חיסור, כפל
,חילוק, שורשים ועוד כל מיני שטויות החלטתי ללמד אותו לעשות
דברים שימושיים. תחילה דברים פשוטים כמו להדליק את הטלוויזיה
או לפתוח חלון ולבסוף לימדתי אותו דברים קשים כמו לעשות
ספונג'ה ולענות לטלפון , אבל מכיוון שהוא לא ידע לדבר הדבר לא
היה שימושי ולכן לימדתי אותו לדבר. תחילה עבדתי איתו על הברות
ואז על מילים ולבסוף משפטים עד שלבסוף הוא שלט בשפה עברית לכל
אורכה ורוחבה, ואז לא רק שהוא היה עונה לטלפון הוא ואני היינו
מדברים שיחות ארוכות ופילוסופיות על החיים. מדי ערב אני וסמוקי
החתול האינטלקטואל שלי היינו יושבים ומדברים ולפעמים גם משחקים
שח מט או מונפול עד שהוא נהיה לחבר הכי טוב שלי. מדי יום
המשכתי ללמד אותו דברים חדשים כמו לעשות כביסה, לזרוק את הזבל,
להכין ארוחות גורמה, להגיש לי ארוחת בוקר צהרים וערב ואפילו
לימדתי אותו לנהוג במכונית שלי בעזרת פטנט מיוחד שבניתי שאיפשר
לו ללחוץ על הגז והייתי שולח אותו לעשות קניות. סמוקי היה עושה
את כל הדברים בבית, דואג לאוכל, נקיון, טלפונים, סידורים,
כביסה, הכל!
ואני שהייתי כל כך שקוע בסמוקי שלי פוטרתי מעבודתי מפני שהייתי
כל כך עסוק בללמד אותו דברים חדשים עד שלא הייתי מגיע לעבודה
כלל וכלל , אבל לא הייתי צריך לדאוג לפרנסה כי סמוקי מצא לעצמו
עבודה בחברת היי-טק מצליחה ופרנס אותי.
בבוקר הייתי קם וסמוקי היה משאיר לי ארוחת בוקר בצלחת שלי
שהכין לפני שהלך לעבוד, הייתי אוכל ואז סתם רובץ בשמש כל היום
עד שסמוקי היה חוזר הביתה ואז הייתי מקבל את פניו בחיכוך ראשי
ברגליו, הוא היה מלטף אותי קצת עד שהייתי מגרגר מרב הנאה ואז
הוא היה שם לי עוד קצת אוכל והולך לטפל בענייניו ואני הייתי
הולך לשירותים שסמוקי הכין במיוחד לי ועושה את צרכי.
בלילה כשהייתי הולך לישון הייתי שומע את סמוקי החתול
האינטלקטואלי שלי מדבר עם חבריו בטלפון על האפשרות שירדים
אותי-ואני שמחתי כל כך על זה שהוא דיבר בטלפון בדיוק כמו
שלימדתי אותו. |