ברוכות הרגליים שיישרו שטחים בהרים,
ברוכות הידיים שעקרו במישור עצי זיתים.
ברוכות המעיים שלא התערבלו כבטון, מריח הרקבון.
ברוכות הריאות, שנופחו בגאווה,
אל מול הדגל המתנוסס אפילו מעל זקפתנו הלאומית הגואה.
ברוכות השפתיים ששתקו כשפן,
לאחר שנצבעו אחת - שתיים, בכחול לבן.
ברוכות הנחיריים המתמלאות בריח חריף של מלחמה,
המתערבב עם ריח הפרחים, בבוקר אביבי נפלא.
ברוכות העיניים, שסומאו בסיכות בטחון, ע"י נציגי ההמון
והממון,
המובילים את כולנו לאבדון.
ברוכות השיערות השחורות, המתאספות במעשה קולקטיבי לבלורית,
כעדר כבשים שחורות.

ברוך השם, ה' צבאות.
אבל הפעם לא הוא אשם,
אשמות כל השתיקות.