יום אחד היינו יחד
כמלאך אחד,
יום אחד לא חשנו פחד,
כי היינו צבר חד
שלא מפחד מאחרים,
שעוקץ את כל המפריעים,
היינו מגנים אחד על השני,
הרי היינו אחד והגנו על עצמנו,
ולא שמענו את הקולות שמסביבנו,
כי היינו בעולם אחר,
עולם רק שלנו,
אותו בעצמנו היינו צריכים לאלתר,
רק שלי ושלך.

יום אחד הלכת
ואנחנו התפרקנו,
לא היינו לאחד,
כל אחד היה לבד.
לא היינו צבר עוקץ,
היינו שתי כלניות נובלות,
פתאום היינו שניים בתוך המון,
כי הגענו לעולם שונה,
עולם של כולם, לא רק שלנו,
לא שלי ושלך.

ואני תוהה,
מה עושים בעולם זה?