הלילה השחיר את פניו בפני,
הלבין את פני,
וגילה אותי ככה:
ערום ומתוח,
חייל פשוט,
שאיפות התפשטות,
ופקודות מהתחת.

צעקתי: Sir, רציתי להיות חלק מהמערכת. זו המערכת שסירבה להיות
חלק ממני. אני רציתי, לאהוב אהבה, להתאכזב אכזבה, לציית
לפקודות פשוטות. לומר את המילים הידועות, בשפה הנכונה לאדם
הנכון. אבל Sir, בבקשה אל תצליף שוב בשוט.

ובנופלי אל שכיבות השמיכה,
(בשוכבי עם שמיכה)
קראתי בקול אל פני המלבין

אנקת
בתולין.

והייתי גלוי, והייתי צפוי,
ועלוב עד עמקי הנשמה.
אנקת,
בתולין,
אל פניו של לילי,
התשמע? התשמע?

הלילה סגר דלתותיו על ידי,
מעשיהם של ידי,
מגונים הם ממילא.
גנרל תחת, היה מאוכזב,
המפקד המסורב,
שלח אותי אל הכלא.

ובנופלי אל שכיבות השמיכה
(בשוכבי עם שמיכה).
קולי נשבר מול פני המלבין

אנקת
בתולין

והייתי גלוי, והייתי צפוי,
ועלוב עד עימקי הנשמה.
אנקת,
בתולין,
אל פניו של לילי,
לשווא.

http://stage.co.il/Stories/98076