רבוצה על תלו של מזמור
ראיתיך מיוסרת חריש
חבוקה בהמיה את דממת
מפזזת שירו לעצמך

מה היו המילים שמכר
ושילמת בדמך בפשטות
בלי לחקור מרובות נעתרת
ואמרת: בדרכיך אלך

השילי תפילה משפתייך
כבוי גהינם לתמים
השיבי אחור פסיעותייך
והיו הכושלים לקמים

דרגש של עני דמעותייך
כהות עייפות ודלות
מחפשות מנוחה בעפר
מנחמות את שארית לבך

חייך פסיקתא בלי כותרת
צרופי הבלים ואבלות
ואת שאינך זוכרת
יחרטו על קברך לזהות

מלאי כוכבים בעינייך
גן עדן פרוץ לטובים
מלאך מפזם אחרייך
שירה לנשמות השבים.