הכול התחיל במסיבת הברכה של השכבה.

כל הילדים מהשכבה מהבי"ס היו שם (לפי מה שאני זוכר). לירן, בר,
כפיר, רום, עדי, נועה, ישראל וכולם...
היא, גם הייתה שם. היא: דניאל. לא זאתי מהכיתה שלי, דניאל
מהכתה השניה.
דניאל, שלא ניגשתי אליה אף פעם כי היא הייתה בכיתה ח'2. טוב,
אולי גם כי הייתי ביישן, ולא ממש התעניינתי בבנות בתקופה
מוקדמת יותר...
דניאל מאוד יפה. יש לה עיניים חומות בהירות, ממש מהפנטות. יש
לה שיער שחור חלק, ארוך שמריח טוב תמיד, כמו אחרי מקלחת או
משהו. יש לה פנים וגוף של אלה ממש. ויש לה חיוך שממיס אותי,
גורם לי לבהות בה כשוטה.
חוץ מהיופי שלה, יש לה גם אופי נהדר. היא תמיד נחמדה לכולם,
אדיבה, גורמת לאנשים לחייך, ומעשירה את הסביבה שלה באושר
ושמחה.
זה מה שגורם לי לחשוב "אח, אלוהים, היא כל כך מושלמת".
אני יודע, אני יודע... יש כל מיני סוגים של יופי, ואף אחד אינו
מושלם... כן, כן, תגידו מה שאתם רוצים, אבל דניאל שלי, היא
מושלמת בעיני.
כל המסיבה הייתי עם הבנים, פוחד להתקרב אל דניאל, ובכלל אל
הבנות. אז הבנים התחילו לשחק...
כפיר עלה על הכתפיים של חן פוקס (אתם חושבים שחן .ג. תוכל
להרים אותו...?) וכל הבנים התחילו לעלות על הכתפיים, אחד על
השני. הבנות שראו שהתחלנו לשחק החליטו גם להצטרף, ואני החלטתי
לנסות את מזלי. ניגשתי אל דניאל והצעתי לה לעלות על הכתפיים
שלי ושנצטרף אל כולם.
דניאל, עם חיוך מבויש, ענתה לי כן, ובעדינות ככל שיכולתי הרמתי
אות על כתפיי.
רק החזקתי בידה, ופתאום הרגשתי הרגשה מופלאה. המגע הנעים של
ידי בידה ואח"כ כשהרמתי את אותו גוף מדהים שלה על כתפיי, כמעט
וגרמו לי סחרחורת של אושר עילאי, מפעם ראשונה של מגע כזה
נעים.
אחרי משחק קצר, שלא ידוע בחוקיו ומעשיו, שאני במהלכו מחזיק את
דניאל על כתפיי, כולנו התעייפנו והלכנו לבריכה הקטנה לנוח.
הייתי שם, מסיבה לא ברורה, לבד, והבנות הגיעו אלי צוחקות
ונרגשות מתחקרות אותי על מה אני חושב על דניאל, ואם אני רוצה
להיות ידיד שלה.
נבהלתי, כי אף פעם לא הייתי בקשר עם מישהי, במיוחד מישהי
שחשבתי שאני מתאהב בה.
אבל בכל זאת, החלטתי לקחת את ההזדמנות ולנסות להתקרב אל
דניאל.
דיברנו קצת בג'קוזי, עד שכל הבנות האחרות החליטו לראות מה קורה
איתנו וגרמו לבעלים של המקום לסלק אותנו מהג'קוזי.
אחרי המסיבה החלפנו טלפונים, והתחלנו לשמור על קשר. מאז כבר
עברו בערך שבעה חודשים. אנחנו עדיין ביחד וכל פעם שאני רואה
אותה, אני חושב "אח, אלוהים, היא כל כך מושלמת. אני כל כך אוהב
אותה".

הכל התחיל במסיבת הברכה של השכבה.
לפחות זה מה שאני אגיד לכם אם תשאלו אותי. זאת תהיה בשביל
כולכם האמת...

ה"יצירה" הנוכחית שהחלטתי לפרסם בבמה לא ממש נועדה לקריאתכם,
אלא פשוט כדי שאני אוכל סוף סוף להוציא את מה ששמרתי מסיבה לא
ברורה רק לעצמי...  מה ששמרתי רק לעצמי הוא העובדה שאני
התאהבתי בדניאל לפני המסיבה, אך החלטתי להגיד לכל מי שהיה
מעוניין לשמוע שהתאהבתי בה אחרי מסיבת הברכה... יכול להיות שזה
נשמע מטופש מאוד אבל אני לא יודע... פשוט זאת האמת.
מקווה שבכל זאת יהיו כמה שימצאו עניין כלשהו ב"יצירה" הזאת, או
לפחות בחלק ממנה.
וכדי להיות בטוח שאמרתי הכל:
דניאל- אני אוהב אותך!